הרבה זמן עניין אותי איך מייצרים נס-קפה. חיפשתי היום ומצאתי את ההסבר הבא: (קישור לכתבה המקורית http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=416636 )
לטובת המתעניינים שמתי כאן ציטוט של החלק הרלוונטי. בטח מיותר לציין שהכתבה לא מיועדת לבעלי לב חלש..
"כוס קטנה, מים חמים
קורבוס שואל: איך מקפה נורמלי (אבקה הנוצרת מגרעינים טחונים) עושים נסקפה? ואיך מדביקים את האבקה בקפה מגורען
אז זהו שלא מכינים קפה נמס מטחינה של קפה "נורמלי". קפה נמס הוא קפה שכבר בישלו אותו עבורך במפעל וייבשו אותו לאבקה. נשמע פשוט, אבל לטעם הריח והמרקם של הקפה אחראים מאות חומרים, חלקם מקורם בפולים עצמם וחלקם נוצרים בזמן הקליה. אנליזה כימית של קפה הניבה רשימה בת יותר מ-800 חומרים ארומטים שונים, כמה עשרות מהם נמצאים שם בריכוזים שמעל סף התגובה של חושינו. הכנת קפה נמס צריכה לשמר ככל האפשר את החומרים הללו לאחר בישול וייבוש. האתגר דומה לשחזור סטייק מייבוש של מרק בשר.
הארומה - גזים שנאספים ומקוררים
הארומה - גזים שנאספים ומקוררים
כדי ליצר קפה נמס מעבירים תחילה מים דרך פולי קפה בטמפרטורה של °140-180 בלחץ גבוה. תנאים קיצוניים אלו דרושים כדי להוציא מפולי הקפה חומרים שאינם נוטים להתמוסס בקלות במים. אותם מרכיבים "כבדים" האחראים לחלקו של חוש המישוש בחווית הקפה, ואלו המקנים למשקה את הצמיגות והשמנוניות. כיוון שרוב החומרים הנותנים לקפה את הארומה האופיינית נהרסים בתנאים כאלה, התמיסה מקוררת ל-°100 ועוברת שוב דרך פולי קפה למיצוי התרכובות הנדיפות שצריכות לעבוד על הלשון והאף.
לאחר שני שלבים אלה, המים מכילים 20-30 אחוזים מוצקים שמקורם בקפה. הבעיה היא שחלק חשוב של חוויית הקפה הוא הריח הנקלט בנחיריים עוד לפני הלגימה. את ריח הקפה מקנים לו חומרים נדיפים שמופקים עם חימום הפולים. לכן, אוספים את הגזים הנפלטים במהלך קליית הקפה או בשלבי החימום ומחזירים לנוזל. את התמיסה מקפיאים (קירור למינוס 40 מעלות) לקראת שלב הייבוש. הקפאה מהירה נותנת גרגרים קטנים (אבקה), כשרוצים קפה מגורען לא מדביקים אבקה לגושים, אלא מקררים לאט יותר לאותה טמפרטורה, כך שמתקבלים גושים גדולים. ככל שהגרגר גדול יותר, קטן שטח הפנים שלו ביחס למסה, כך שיש לקפה פחות שטח לאבד דרכו חומרי טעם בזמן האחסנה. קפה נמס "פושטי" מייבשים ללא הקפאה, פשוט מתיזים את הנוזל כספרי: ענן של טיפונות קטנטנות המתייבשות באוויר לאבקה דקה. כמובן שייבוש כזה מלווה באבדן של חלק מהחומרים הנדיפים."
ומה שמדהים הוא 'שתהליך הייצור' עובר בעצם על כל החוקים בספר:
ה'חליטה' מתבצעת ביותר מ 100 מעלות, בטח בהרבה יותר מ 9 בר (למרות שלא צויין בדיוק). ומה עם הכלל 'אל תיצור תערובת ממאה אחוז רובוסטה'
נו אני רציני
אם קולעים למינון הנכון של מים-חלב-קפה והקפה הוא טוב, יוצא אחלה
דוקא ג'ייקובס הירוק לא לטעמי במיוחד (הצהוב טוב יותר), וטייסטרז צ'ויס הוא בינוני, אני מעדיף את דוידוף או מקסוול. גם נסטלה גולד אספרסו טוב מאוד, ואפילו הזול שלהם רד מאג הוא רוצח אבל עם טעם של קפה (ועם כל הפטריוטיזם, אי אפשר להגיד את זה על אף אחד מהנמסים של עלית).
אה.. אוקיי,
סליחה על הציניות. יכול להיות שבאמת קצת התפלצנתי יותר מדי עם כל עניין האספרסו?
בכל אופן אני בעד כולם ומה שטעים להם.
חברה שלי למשל מאד אוהבת את הקפה מהמכונה, אבל באותה מידה אוהבת נס של טייסטרז צ'ויס עם חלב וניל.. אני אישית לא יכול לשתות את זה אבל שמח שהיא נהנית
מוידויי הנס-קפה: בעבודה יש קפסולות לוואצה שאני לא מסוגל לשתות אז שותים או טורקי עלית (סביר לגמרי בתור בוץ) או נס קפה עלית אפריקאי (מבין אלו שטעמתי, הוא הכי לטעמי).
